לדלג לתוכן

קונסולידייטד B-24 ליברייטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסולידייטד B-24 ליברייטור
Consolidated B-24 Liberator
B-24 ליברייטור בשירות חיל האוויר המלכותי
B-24 ליברייטור בשירות חיל האוויר המלכותי
B-24 ליברייטור בשירות חיל האוויר המלכותי
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ כבד
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן קונסולידייטד איירקראפט
טיסת בכורה 29 בדצמבר 1939
תקופת שירות 1941–1968 (כ־27 שנים)
צוות 7 עד 11 אנשי צוות
יחידות שיוצרו 18,482[1]
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקניחיל האוויר האמריקני חילות האוויר של צבא ארצות הברית
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
דגמים ראו בגוף הערך
מחיר 297,627 דולר[2]
ממדים 
אורך 20.47 מטר
גובה 5.37 מטר
מוטת כנפיים 34 מטר
שטח כנפיים 97.4 מ"ר
משקל ריק 16,556 ק"ג
משקל טעון 24,948 ק"ג
משקל המראה מרבי 29,484 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 478 קמ"ש (בגובה 7,600 מטר)
קצב נסיקה 5.21 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 7,600 ק"מ
סייג רום 8,500 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים עשרה מקלעי 0.5 בראונינג.
פצצות 3,600 ק"ג - משימות טווח קצר.
2,300 ק"ג - משימות טווח ארוך.
1,200 ק"ג - משימות טווח ארוך מאוד.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
4 × פראט אנד ויטני RJ-1830-35 ואספ - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,200 כ"ס כ"א.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים

קונסולידייטד B-24 ליברייטוראנגלית: B-24 Liberator, "משחרר") היה מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים שפותח על ידי קונסולידייטד איירקראפט בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, צי ארצות הברית, חיל האוויר המלכותי, וחיל האוויר המלכותי האוסטרלי.

הליברייטור פותח כדי להתעלות על המפציץ B-17, שהיה ערב מלחמת העולם השנייה המפציץ העיקרי של צבא ארצות הברית. הוא עוצב בצורה ייחודית, שכן כנפי המטוס היו גבוהות מהמקובל, וזנב המטוס כלל זוג מייצבים אנכיים משני צידי מייצב הגובה (בצורת 'H'). מטוסי ה-B-24 היו בעלי טווח רב בהרבה ממפציצי התקופה ופי שתיים מ-B-17, אך הם הוגבלו בסייג רום יחסית נמוך וביצועי טיסה בינוניים. הליברייטור היה מטוס חשוב ונפוץ מאוד והתאים כמעט לכל אופי לחימה ונפרש בזירות רבות ברחבי העולם. הטווח הרב שלו עשה אותו למטוס גמיש לשלל משימות וייעודים, החל מהפצצה אסטרטגית ועד לסיור, תצפית, תובלה ולוחמה נגד צוללות באוקיינוס הפסיפי ובאוקיינוס האטלנטי.

לאורך המלחמה דגמי ה-B-24 שירתו בכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית בנוסף לכמה מדינות נוספות. סך הכל נבנו כ-18,500 מטוסי B-24, המספר הגבוה ביותר של מפציצים, מפציצים כבדים, מטוסים רב-מנועיים ומטוסים צבאיים אמריקאיים שנבנו עד כה.

דגמים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה טיסה של ארבעה מטוסים מדגם B-24D של להק הפצצה 93.
מטוס PB4Y-2 פרייבטיר בעל מייצב אנכי בודד בזנב המטוס, בשירות צי ארצות הברית
מטוסי ליברייטור GR סימן III בשירות טייסת 120 של חיל האוויר המלכותי (פיקוד החופים) נושאים ציוד ללוחמה נגד צוללות.

צי ארצות הברית וחילות האוויר של הצבא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אבות טיפוס: ב-30 במרץ 1939 הוזמן XB-24 ,אב הטיפוס הראשון על ידי חיל האוויר האמריקאי. הוא כלל ארבעה מנועי פראט אנד ויטני R-1830-33 (בעלי 1,200 כ"ס בהמראה ו-1,000 כ"ס בטיסה בגובה 4,400 מטר), שמונה פצצות במשקל 450 ק"ג, שלושה מקלעי בראונינג M2 מק"כ (12.7 מ"מ) וארבעה מקלעי בראונינג 0.3 (7.62 מ"מ) להגנה הקפית. מטוס האב טיפוס טס את טיסת הבכורה שלו ב-29 בדצמבר 1939. בשלב הבא יוצרו שבעה מטוסים: שישה בכינוי LB-30A, והם נשלחו לבדיקות חיל האוויר המלכותי ומטוס אחד בכינוי YB-24 שנותר לבחינות בארצות הברית. בהמשך דגם YB-24 עבר כמה שינויים קלים ופיתוחים ונכנס לשירות בשם B-24.
  • B-24A: דגם היצור הראשון שממנו יוצרו 9 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית ו-20 נוספים (בשם LB-30B) עבור חיל האוויר המלכותי. דגם זה כלל בעיקר שיפורים לאווירודינמיקה של מבנה המטוס.
  • B-24C: דגם שכלל שדרוג למנועי המטוס R-1830-41 בעלי 1,200 כ"ס. את מהירות המטוס עלתה ב-60 קמ"ש. עמדת המקלען האחורית שופרה באמצעות צריחון הידראולי A-6 בעל זוג מקלעי בראונינג M2. נערכו שיפורים גם בעמדת המקלען הקדמית.
  • B-24D: הדגם הראשון בייצור נרחב שבעיקרו כלל מנועים משודרגים R-1830-43. בסך הכל יוצרו 2,696 מטוסים מדגם זה.
  • B-24E: מטוסים בייצור חברת פורד. הדגם התבסס על B-24D, ולרובם היה מנוע משודרג R-1830-65 ובודדים יוצרו עם המנוע המקורי של דגם D. בסך הכול יוצרו 801 מטוסים מדגם זה.
  • B-24G: מטוסי ליברייטור שנבנו תחת רישיון על ידי נורת' אמריקן אוויאיישן, הדגם כלל צריחון כדור קדמי שכלל 3 מקלעי 12.7 מ"מ. בסך הכול יוצרו 25 מטוסים מדגם זה.
    • B-24G-1: דגם דומה (בייצור נורת' אמריקן) אך בעל צריחון קדמי מסוג A-6. בסך הכול יוצרו 405 מטוסים מדגם זה.
  • B-24H: דגם שכלל שיפור לקדמת המטוס. עמדת המקלען הקדמית שונתה לצריחון בהפעלה חשמלית מסוג 'אמרסון A-15' מעל לעמדת המטילן. כמה שינויים נוספים נכללו בדגם זה כדי לשפר את שרידות המטוס מפני תקיפות אוויריות, בהם הגדלת החלונות בזנב המטוס לשיפור הראות של מקלען הזנב, שיפורים בצריחון הזנב והוספת חלונות פלקסיגלס למקלענים בצידי המטוס. רוב מטוסי B-24H יוצרו על ידי חברת פורד. בסך הכול יוצרו 3,100 מטוסים מדגם זה.
  • B-24J: דגם שכלל מערכת טייס אוטומטי משופרת מסוג C-1 וכוונת מטילן משופרת מסדרת M-1. בשל מחסור בצריחוני אמרסון A-15 רוב מטוסי B-24J שנבנו במפעלי קוסולידייטד בסאן-דיאגו כללו צריחון 'קוסולידייטד A-6' בהפעלה הידראולית. בסך הכול יוצרו 6,678 מטוסים מדגם זה.
  • B-24L: דגם שפותח כדי להוריד את משקל B-24J, צריחון הכדור התחתון מסוג 'ספרי' הוחלף בפתח פשוט ובו תושבת לזוג מקלעי בראונינג M2, וצריחון הזנב A-6B הוחלף בצריחון M-6A. בסך הכול יוצרו 1,667 מטוסים מדגם זה .
  • B-24M: דגם הייצור האחרון. הדגם היה פיתוח נוסף כדי להוריד את משקל המטוס. בזנב המטוס הותקנה גרסה קלה של צריחון הזנב A-6B, עמדות המקלענים בדפנות נותרו פתוחות וצריחון הכדור התחתון הוחזר. בסך הכול יוצרו 2,593 מטוסים מדגם זה .
  • C-87 ליברייטור אקספרס: דגם מטוס נוסעים והובלה שכל חלקו הפנימי הותאם להובלת 20 נוסעים. C-87 נועד להיות מטוס תובלה בעל טווח רב וסייג רום גבוה יותר מ-דאגלס C-47 דקוטה.
  • C-109: דגם מטוס תדלוק.
  • F-7: דגם סיור וצילום אווירי של B-24H. F-7A ו-F-7B היו דגמי סיור וצילום שהתבססו על B-24J: הראשון כלל 3 מצלמות בתא הפצצות והשני כלל 6 מצלמות.

צי ארצות הברית:

  • PB4Y-1: השם שניתן בצי ארצות הברית ל-976 מטוסי B-24 ליברייטור מדגמי D, ‏J, ‏L ו-M שעברו הסבה לשירות בצי.
    • PB4Y-1P: דגם צילום וסיור ימי.
  • PB4Y-2 פרייבטיר: מטוס מבוסס על הליברייטור שפותח על ידי קונוסלידייטיד בהתאם לדרישות הצי. הפרייבטיר כלל שינויים והתאמות רבות. בין היתר הוא היה ארוך יותר והיו בו תוספת של עמדת מהנדס טיסה, שינויים למערכות הניווט, האנטנות ושינויים במבנה זנב המטוס ממייצב אנכי כפול הנהוג במטוסי B-24 למייצב אנכי בודד וגבוה יותר (כפי שהופיע בקונסולידייטד B-32 דומינייטור) בדומה לתצורה של B-17 מבצר מעופף.

חיל האוויר המלכותי וחבר העמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ליברייטור B סימן I: השם שניתן ל-20 המטוסים הראשונים שנקלטו בחיל האוויר המלכותי. רובם לא נכנסו לשירות מבצעי.
  • ליברייטור B סימן II: דגם שפותח עבור חיל האוויר המלכותי בהתאמה לצרכיו ולחימושו. דגם זה כלל כמה שינויים: תוספת של כמטר בקדמת המטוס, זנב רחב יותר מזה של הדגם הרגיל ושחלקו האחורי הייתה רצפה רחבה מעט יותר. בסך הכול יוצרו 165 מטוסים מדגם זה .
  • ליברייטור B סימן III: דגם שהתבסס על B-24D שנעשו בו התאמות לשירות ביחל האוויר הבריטי: צריחון זנב מסוג בולטון פול בעל ארבעה מקלעי בראונינג 7.7 מ"מ, מקלע בראונינג בודד בקדמת המטוס ושניים בכל אחת משתי עמדות המקלענים בדפנות המטוס. בסך הכול יוצרו 156 מטוסים מדגם זה.
    • ליברייטור B סימן IIIA: השם הניתן לדגמי B-24D אמריקאים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הבריטי אך נותרו בעיצוב ובחימוש המקורי של ארצות הברית כחלק מתוכנית השאל-החכר.
    • ליברייטור B סימן V: דגם דומה לסימן III אך בעל מכלי דלק גדולים יותר לטווח טיסה רב יותר במחיר הפחתה בפלטות מיגון.
    • ליברייטור GR סימן V: דגם מבוסס על B-24D שהותאם ללוחמה נגד צוללות לשירות פיקוד החופים של חיל האוויר המלכותי,. הדגם צויד במערכות זיהוי, רדאר וזרקורים.
  • ליברייטור B סימן VI: השם הניתן לדגמי B-24H אמריקאים בחימושם המקורי אך בהחלפה של עמדת מקלען הזנב הצריחון בוולטון פול.
  • ליברייטור GR סימן VI: דגמי B-24G/H/J שהותאמו לשירות פיקוד החופים כמטוסי סיור ותצפית ימיים.
  • ליברייטור B סימן VIII: דגם שהתבסס על B-24J.
    • ליברייטור C סימן VI: דגם תובלה שהתבסס על הליברייטור B סימן VIII
    • ליברייטור GR סימן VIII: דגמי B-24J שהותאמו לשירות פיקוד החופים ללוחמה נגד צוללות.
  • ליברייטור C סימן VII: השם הניתן לדגמי C-87 בשירות בריטי.

מפעילות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפציצי ליברייטור B-24D של חיל האוויר ה-15 של ארצות הברית לאחר הפצצה מעל לשמי רומניה.
מטוסי ליברייטור של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בטיסת אימון.
יחידות חילות האוויר של צבא ארצות הברית בהן שירתו מטוסי ליברייטור:
פיקוד לוחמה בצוללות: קבוצת חיפוש ותקיפה 1, להקי לוחמה בצוללות 479 ו-480, להק הפצצה 304 וכנף לוחמה בצוללות 26.
חיל האוויר החמישי של ארצות הברית: טייסת מיפוי קרבי 20, ולהקי הפצצה 22, 43, 90, ו-380.
חיל האוויר השישי של ארצות הברית: להק הפצצה 6.
חיל האוויר העשירי של ארצות הברית: להק הפצצה 7.
חיל האוויר השביעי של ארצות הברית: טייסת מיפוי קרבי 86, ולהקי הפצצה 11, 30, 86, ו-494.
חיל האוויר השמיני של ארצות הברית: 20 להקי הפצצה סך הכל.
חיל האוויר התשיעי של ארצות הברית: להקי הפצצה 98 ו-376.
חיל האוויר ה-11 של ארצות הברית: להק משולב 28.
חיל האוויר ה-13 של ארצות הברית: להקי הפצצה 5 ו-307 וטייסת הפצצה 368.
חיל האוויר ה-14 של ארצות הברית: להק הפצצה 308.
חיל האוויר ה-15 של ארצות הברית: להק מיוחד 2641, ו-13 להקי הפצצה.
חיל האוויר העשרים של ארצות הברית: טייסת סיור ותצפית 3 וטייסת תצפית מזג אוויר 55
בצי ארצות הברית שירתו דגמי ה-PB4Y פריבטייר בשבע טייסות בזירה האטלנטית, ו-20 טייסות בזירת האוקיינוס השקט.
טייסות חיל האוויר המלכותי בהן שירתו מטוסי ליברייטור:
זירת המזרח התיכון: טייסת 37, 38, 40, 70, 104, 108, 147, 148, 149, 178, ו-614.
זירת אסיה והאוקיינוס השקט: טייסת 99, 159, 160, 203, 215, 231, 243, 321, 354, 355, 356, 357, ו-358.
פיקוד החופים: טייסת 8, 53, 59, 86, 120, 200, 206, 224, 233, 292 (חילוץ ימי), 502, ו-547.
פיקוד התובלה: טייסת 102 (ציילון), 232, ו-246.
פיקוד המפציצים: טייסת 223.

אנשי צוות מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תא הטייס של B-24D בשירות ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך אתר 'מיליטרי פקטורי', אוחזר ב-5 בספטמבר 2019.
  2. ^ שווה ערך לכ-5.07 מיליון דולר אמריקאי כיום.